מוצאם של ערביי א"י לפי שמות משפחה

לא רק השמות, גם בדיקות גנטיות מאשרות את השמות:

שמם של היהודים לקוח משם חבל ארץ יהודה אשר מתייחס לנחלת יהודה.

ואילו הערבים מוצאם מערב.

אם כך, נשאלת השאלה, מי הם הפלסטינים?

מסתבר ששמות המשפחה שופכים אור לא רק על היהודים שעלו מהמקומות בהם היו בגולה ועלו לא"י או, המקצועות בהם עסקו. שמות משפחה מציינים גם אצל ערבים קבוצות אתניות והמקומות מהם הגרו לארץ הקודש בעקבות שכניהם היהודים. ובעקבות השמועה שנפוצה כי היהודים חוזרים למולדתם.

יוצא מכך שלא פעם מוצאים שמות משפחה זהים אצל יהודים וערבים.

למשל:-  סדאם חוסין אל-תכריתי נולד בתכרית עירק.

כלומר, שמות המשפחה של הפלשתינים "نسبة" מעידים על מקום מוצאם ושיוכם השבטי. כמו גם, יש שמות משפחה כמו בושנק, כלומר מוצאם מבוסניה, ורובם נושאים שמות של שבטים מוכרים ומכובדים בעלי רקורד היסטורי מוכח שמקורם בערב-הסעודית, תימן, עירק וכיוצ"ב?

 

מסרי – מצרים. כדוגמת מושיר אל מסרי דובר חמאס

עכארי - העיר עכאר אשר בלבנון. נציג מוכר שלה הוא המחבל איברהים עכארי.

חאמיס - בחרין.

אל-פארוקי - עירק.

אל-ארג' - מרוקו.

אל-לובנאני - לבנון.

אל-מוגראבי – מגרב. כלומר, מרוקו.

אל-ג'זאיר  - אלג'יר.

זרקאוי – זרקא. עיר בירדן.

אל-יאמאני - תימן.

אל-אפגאני - אפגאניסטן.

אל-פראנג'י - "הזר" שם גנאי לאירופאים במיוחד צרפתים. לדוגמה משפחת פרנג'יפאני.  עוד

אל-הינדי – במפקד אוכלוסין ב 1931 של הבריטים לא נמצא השם אל-הינדי. סביר להניח שמקורו בחיילים הודים אשר שרתו בצבא הבריטי.
למשל, אמין אל-הינדי.  עוד

​חאמתי - חמאת אשר בסוריה.

אוטמן - טורקיה.

עלאווי – נמצאים בסוריה. אך מקורם בסעודיה. ויש הטוענים כי העלווים הם צאצאים של שבט לוי.  עוד  

חאלאבי - חאלב סוריה.

דאג'אני -  ערב הסעודית.

מטאר -  כפר בני מטאר תימן.

אל-קורד - קורדיסטן, פונו לא מזמן ממזרח ירושלים.

אל-בגדאדי - עירק.

טאראבולסי - טריפולי לבנון.

חוראני - חוראן סוריה.

חוסייני - ערב הסעודית טוענים שהם צאצאי מוחמד. עם זאת, משפ' אל-חוסייני הגרה לא"י מאלג'יר.

מסרווה - מצרים.

ברדאוויל - מצרים, אגם ברדאוויל.

נאשאשיבי - סוריה.

בושנק - בוסניה.

זועבי - עירק.

טורקי - טורקיה.

חאדאדין - תימן.

אבו סיטה -  שבט טאראבין מצרים.

אל-אזד - תימן.

אל-חיג'אזי - ערב הסעודית.

אל-תמימי - ערב הסעודית.

אל-קוראשי - ערב הסעודית. ייתכן והם צאצאי שבט קורייש. עוד  

מוראד - תימן.

אל-עוביד - עיר בסודן.

אל-תרתיר - כפר תרתיר מצרים.

תעמרי - ערב הסעודית.

זביידי -  שבט זביידי עירק.

אל-צורני - צור לבנון.

אל-צידאווי - צידון לבנון.

אל-פיומי - פיום מצרים.

שעלאן - מצרים בדואים.

חמדאן - תימן.

אל-באנה - מצרים.

המרונים של גוש חלב, מקורם מנוצרים שהגיעו מיון וממלטה.

הבדואים מקורם בחצי האי ערב ומצרים.

צ'רקסים - מהקווקז.

הארמנים - מארמניה. רובם צאצאים לארמנים שברחו לירושלים בשל רצח העם אשר העות'מנים ביצעו בהם בתקופת מלחמת העולם הראשונה. עוד

וכמובן, ה"פלסטינאי" המפורסם בעולם ערפאת אל-קודווה, נולד בקהיר ולא בירושלים כפי שטען ומקור שבט אל-קודווה בחאלב סוריה "AL QUDWA". עוד

​

ירושלים לא מוזכרת בקוראן גם לא פעם אחת. בתנ"ך היא מוזכרת 656 פעם.

גם הפלסטינים אינם מוזכרים בקוראן גם לא הפלישתים המוזכרים בתנ"ך. אותם פלישתים מהתנ"ך הגיעו לחוף הדרומי של א"י מאיי הים. לא מחצי האי ערב.

לעומת זאת "בני ישראיל" מוזכרים גם בקוראן כ- 43 פעם וגם בחאדית 64 פעמים.

בכל הרשומות של הרומאים (provincia IVDAEA) מוזכרים רק יהודים. אין זכר לשום עם אחר.

גם היסטוריונים ערבים קדומים כמו אבן ח'לדון מתאר בספרו המפורסם "מוק'דימה (مقدّمة ابن خلدون),עמוד 55" את ארץ ישראל כ"מקום מושבו הבלעדי של העם היהודי"

יאקות אל-חמאווי מציין בספרו (معجم البلدان) : "מכה קדושה למוסלמים, ירושלים קדושה רק ליהודים"

אבן תימיה מציין בספריו: "אין שום מקום בירושלים שאפשר לקרוא לו קדוש, והדבר נכון גם לגבי הקברים בחברון".

מוחמד אבן אל-חַנַפיָה טען בספרו: "הנביא מוחמד מעולם לא דרך או ביקר בירושלים".

המוסלמים, כדי לגייס את מאמיניהם בעולם נגד מדינת היהודים בארצם, טוענים, כיום, שמוחמד טס בין לילה על סוס מכונף (בוראק) כל הדרך ממכה אל "מסגד מרוחק" שלדבריהם נמצא על הר הבית.  לכן, ירושלים קדושה גם למוסלמים.

בעוד ההיסטוריון הערבי "אל-ואקידי" טוען בספרו: "ספר הקמפיינים كـتـاب الـمـغـازي שמסגד "אל-אקצה"(בתרגום מילולי "המרוחק") נמצא לא רחוק ממכה בעיר בשם ג'רנה.

מה גם שבזמן מותו של מוחמד בשנת 632 לא עמד שום מסגד על הר הבית אלא כנסייה בסגנון ביזנטי, שנקראה כנסיית סיינט מרי אוף גאסטיניאן.

ולגבי הערבים שגרים כיום בעזה, להם אין שום קשר היסטורי, ארכאולוגי או פילולוגי לפלשתים שמוצאם מהתרבות המיקנית ושמתוארים במקורות כ"אדומי שיער". דברי שר הפנים של חמאס בתקופת צוק איתן,
הנה שיעור בסיסי בהיסטוריה מקומית מפי שר הפנים של חמאס. לצפייה

אחרי שקרסה ה"תאוריה" הפלשתית כמובן שצצו ערבים שטענו שמוצאם מהיבוסים על מנת לחזק את הטענה שזיקתם לירושלים עתיקה מזו היהודית, אך גם לטיעון זה אין שום הוכחה היסטורית/לשונית/ארכאולוגית/או תאולוגית.

לא פלא הוא שגם הח'ליף עומאר אשר כבש את א"י קבע את בירתו ברמאלה ולא בירושלים.

 

גם כיום ישנם מלומדים ואמאמים מוסלמים אשר מלמדים על זכותם של יהודים על א"י. כמה חבל שהם במיעוט וגם הם נרדפים ע"י האחים המוסלמים וההמון המושפע מהם. לצפייה

​